לפניכם דרשת בר מצווה של שליו לבר מצווה. דרשה מרגשת, מיוחדת ומקורית. מוזמנים לקרא ולהפנים. בהצלחה ומזל טוב!
מאת שליו בוחבוט
כיתה ו' 2
בית ספר "רכסים", באר שבע
אני, שליו בוחבוט, נולדתי ב-18.3.2004, כ"ה באדר התשס"ד, בכור מבין 3 ילדים להוריי שרון ומשה בוחבוט. מקור שמי מהמילה שלווה. שליו מסמל אדם רגוע, שקט, נעים הליכות וחסר דאגות. הוריי בחרו לי את שמי במהלך ההיריון של אמי, בעת שראו משחק כדורגל ושחקן בשם שליו הבקיע גול, הפרשן קרא בשמו והם מיד התאהבו בשם. מבדיקה במקורות התנ"ך, לא מצאתי אזכור לשמי.
אספר קצת על התחביבים שלי: אני מאוד אוהב לשחק כדורגל. מאז שאני זוכר את עצמי אני משחק עם כדור. אמי מספרת שעוד לפני שהתחלתי ללכת, הייתי חייב להחזיק כדורגל ביד לכל מקום שהלכתי. כשהתחלתי ללכת, הייתי מתאמן על בעיטות. מגיל 5 אני בחוג כדורגל ובשנתיים האחרונות אני משחק בקבוצת 'מכבי באר שבע' בליגה לילדים. במקביל, אני שחקן בנבחרת בית הספר. הכדורגל הוא תחום שמאוד חשוב לי וחלק בלתי נפרד ממני, אני משקיע המון באימונים ובלמידת טכניקות חדשות כדי להשתפר ולהיות שחקן טוב יותר.
תחום נוסף שאני מרבה לעסוק בו הוא קריאת ספרים בשעות הפנאי. אני אוהב ספרי מתח, הרפתקאות וספרי נוער. אני חושב שהקריאה מעבר למעניינת , מעשירה מאוד את הידע, אוצר המילים והבנת הנקרא. בחודש האחרון התחלתי לקרוא את סדרת 'הארי פוטר'.
תחביב אחר שלי הוא תחום משחקי המחשב והמדיה. אני אוהב לשחק בסוני פלייסטיישן, BOX-X וכד'. אני אוהב משחקי ספורט כמו כדורגל, כדורסל, מרוצי מכוניות ומשחקי אסטרטגיה. אני מוסיף עניין למשחק, כאשר אני משחק עם שותפים נוספים כמו אחי או חברים.
אשתף אתכם באירועים משמעותיים שאירעו בתאריך הלידה שלי, 18/03/2004. באותו תאריך חל שבוע איכות הסביבה במשרד החינוך ואירוע פרסי הדוגמנות 2004 של ערוץ FTV, אשר התקיים בנמל תל-אביב.
במהלך כתיבת הדרשה וההתכוננות לבר המצווה שלי חקרתי קצת על אירועי בר/בת מצווה בקרב בני משפחתי. אמי חגגה בת מצווה עם בני המשפחה במסעדה גדולה עם מוסיקה ואף הקריאה דרשה. בדרשה היא בירכה את משפחתה ותיארה את המעבר מילדות לבגרות. בנוסף חגגה עם חבריה לכיתה בביתה. אבא שלי, חגג את אירוע בר המצווה באולם אירועים עם המון חברים שלו ושל הוריו ובני משפחה. גם הוא הקריא דרשה והדליק 13 נרות לרגל הגעתו לגיל המצוות. במקביל, הוא עלה לתורה בבית הכנסת, לאירוע הזה הוזמנו רק בני משפחה. דוד שלי, אלעד , עלה לתורה בבית הכנסת בקרב בני המשפחה והחברים שלו. מיד לאחר מכן, הוריו ערכו לו שבת חתן בביתם, כדי לברך אותו והוא קיבל מתנות מהמשפחה. את בר המצווה הוא לא חגג באולם, אלא טס לטיול באירופה עם הוריו וביקר במספר מדינות. לדבריו, זו הייתה יום ההולדת הכי כיפית שלו.
כחלק מתהליך ההכנה שלי לגיל המצוות ולהיותי ילד שהופך לבוגר, הבנתי שיש לי יותר חובות מאשר הייתי ילד, כמו: לשמש דוגמא לאחיי הקטנים יותר, לשמור עליהם בערנות ולוודא שלא יקרה להם דבר רע; למלא את חובותיי כתלמיד בצורה הטובה ביותר, שזה אומר להכין שיעורי בית, להגיע בזמן לבית הספר, ללמוד למבחנים ולקבל ציונים טובים. מנגד לחובות, יש לי יותר זכויות משהייתי קטן, כגון: קבלת עצמאות ביותר תחומים, ההורים יותר סומכים עליי, אני יכול ללכת לישון בשעה יותר מאוחרת משמונה בערב, אני יכול להישאר לבד בבית ולצאת לבד עם חברים בשעות הערב המוקדמות. הייתי רוצה לשתף אתכם במקרה שגיליתי בגרות ולקחתי אחריות על אחיי. הוריי היו צריכים לצאת לפגישה בחודש האחרון והם ביקשו ממני לשמור על אחי הקטן, בן שלוש למשך שעה , עד שיחזרו. בעבר, לא הייתי מוכן לשמור עליו, כי לא רציתי לקבל את האחריות הזו. אבל הפעם הרגשתי שונה והייתי מוכן להתחייב. דאגתי שכל תשומת הלב שלי תהיה לאחי הקטן, במשך שעה שלמה שיחקתי אתו והעסקתי אותו, כדי שלא ישעמם לו. כשהוריי חזרו , הם שמחו לגלות שאכן גיליתי אחריות ושמרתי על אחי בצורה טובה מאוד. זה נתן לי תחושה טובה שאפשר לסמוך עליי וקיבלתי פרגונים מההורים שלי.
נולדתי לפרשת השבוע "ויקהל- פקודי". פרשת השבוע שלי מורכבת משתי פרשות: "ויקהל – פקודי" ושתיהן מספר שמות. פרשת "ויקהל" נמצאת בספר שמות ומתחילה בפרק ל"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק ל"ח, פסוק כ' ופרשת "פקודי" היא הפרשה האחרונה בספר שמות ומתחילה בפרק ל"ח, פסוק כ"א ומסתיימת בפרק מתחילה בפרק מ', פסוק ל"ח. שתי הפרשות עוסקות בביצוע הציוויים על בניית המשכן וכליו. בפרשת 'ויקהל' השם מצווה על שמירת השבת והאיסור להדליק אש. במקביל כל בני ישראל צריכים לתרום למשכן זהב, נחושת, כסף וצבעים. אמנים ובעלי מלאכה התנדבו לעשות את העבודה ובצלאל בן אורי בן חור התנדב לבצע את הפרויקט ובתמורה אלוהים העניק לו כישרונות מיוחדים. פרשת 'פקודי' מתחילה בספירה ותיאור של כל הכלים שצריכים להיעשות בדיוק לפי ציווי השם. השם מצווה על משה לבצע מספר רב של פעולות לפני טקס חנוכת המשכן. משה ממהר לבצע את הפעולות המדויקות ולאחר שכל הפעולות הושלמו, השם יורד בענן ומכסה את המשכן. פרשת 'ויקהל' פותחת באזכור מצוות השבת: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון, ליהוה, כל העושה בו מלאכה, יומת…" (שמות ל"ה, ב'). אני מתחבר לפסוק הזה מהפרשה שמדבר על מנוחה בשבת. השבת מבחינתי היא זמן מנוחה וזמן לבילוי עם המשפחה. אני מאוד אוהב את ימי השבת ומחכה ליום הזה מכל ימי השבוע. זהו גם הפסוק שבחרתי, היות ולכאורה נראה שאין שום קשר בין הפסוק שמדבר על השבת לבין שאר הפרשה. אבל העיסוק במנוחת השבת כהקדמה לכל שאר המצוות המפורטות בהמשך הפרשה, מוכיח את חשיבותה של השבת וזה מתאים להלך התקופה שאנו חיים כיום. כוונתי, בתקופתנו, כל פעם צצות קבוצות חדשות שמבקשות 'יום ללא עישון', 'יום ללא כלי תחבורה', 'יום ללא חשמל' ועוד ובעצם השבת מרכזת בתוכה את ההימנעות מכל המעשים הללו. זהו בעצם יום למנוחה, זמן איכות עם המשפחה וגם יום לשמירה על איכות הסביבה.
בהמשך הפרשה , ישנה קריאה להתנדבות של אומנים ובעלי מלאכה לבניית המשכן. גם פה, אני מתחבר לרוח ההתנדבותית, זו תכונה שמאוד מאפיינת אותי. אני מאוד אוהב לתרום לסביבתי ולהתנדב. ואשתף במקרה שהיה לאחרונה באחד האימונים שלי בכדורגל: המאמן ביקש משחקני הקבוצה מתנדב אחד שלמהלך האימון יהיה שוער ולא שחקן בתפקיד הקבוע שלו. אף אחד מחבריי לקבוצה לא התנדב ורק אני התנדבתי להיות שוער באותו האימון. מבחינתי היה יותר חשוב שאנחנו כקבוצה נוכל להתאמן לקראת המשחק הקרוב ולא ראיתי רק את טובתי האישית. אפילו שידעתי שבעוד יומיים יש לנו משחק ואני לא אתאמן על התפקיד שלי במשחק. המאמן הודה לי בסיום האימון ואף הוסיף מסר על חשיבות ההתנדבות לכל חברי הקבוצה.
בנוסף בחרתי בערך היצירתיות כערך נבחר שהייתי מעוניין לאמץ וליישם אותו בחיי. היצירתיות מסמלת חדשנות, חשיבה אחרת, חשיבה מחוץ לקופסא, דבר אשר מסייע במצבים שאתה מרגיש "תקוע" והפתרונות שאתה מכיר לא מתאימים. אני מרגיש שהיום החשיבה שלי מקובעת ומתבססת על דברים מוכרים. אני אנסה ליישם את היצירתיות בחיי על ידי שאתנסה בדברים חדשים, כאשר ארגיש תקוע במצב מסוים אמצא פתרונות אחרים שאינם מוכרים ואקח ספרים שאמי המליצה לי על חשיבה אחרת כמו :"מי הזיז את הגבינה שלי?".
אסיים את הדרשה בתודות להוריי היקרים שנותנים לי תמיכה והכוונה בכל צעד שלי, הם תמיד דואגים לאתגר אותי ומלמדים אותי לשאוף כמה שיותר גבוה ולא לוותר לעצמי, גם כשקשה. אמשיך בתודה לאחיי ומשפחתי המורחבת שתמיד נמצאים שם בשבילי ומעניקים חום ואהבה. אני מאחל לי ולמשפחתי שתמיד נמשיך לצחוק ונהיה מאושרים, שהשמחה תלווה אותנו כל החיים ותמיד נהיה ביחד מלוכדים.